מה שצריך שתדע בתחילת הכל, הוא, שיש מצוי אחד, אדון כל הנמצאות שהמציאם בעת שרצה ומקיימם כל הזמן שירצה, ושולט בהם שליטה גמורה, הוא האלוה יתברך שמו.
המצוי הזה יתברך הוא מצוי שלם בכל מיני שלמות, אין בו שום חסרון כלל ועיקר; אינו תלוי בזולתו ולא מתפעל מזולתו כלל; אין התחלה למציאותו ולא סוף כלל, פירוש שלא נתהווה אחר ההעדר, ולא יבואהו העדר כלל, אבל תמיד היה ותמיד יהיה, אי אפשר העדרו כלל וכלל; הוא סבת כל ההוים, ואין עליו סבה אחרת, אלא הוא מעצמו מוכרח המציאות.
עוד צריך שתדע, שהמצוי הזה ית"ש אין בו שום הרכבה ולא רבוי בשום פנים, אלא הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ואין שיך בו שום ענין מעניני הגופים ומקריהם, והוא משולל מכל גבול וגדר, מכל יחס ומכל חוק טבעי.
ועל הכל צריך שתדע, שאמתת ענינו ומציאותו יתברך אינה מושגת כלל, ואין לה דמיון עם שום אחד מן הענינים שבברואים ועם שום אחד מהציורים שמדמה הדמיון ומשכיל השכל, ואין מלות ותארים שיהיו ראויים לו ונאותים אליו באמת, אבל נדבר בו כל מה שנדבר במלות – על דרך ההשאלה וההעתקה, כדי שנבין מה שיצטרך לנו להבין מענינו יתברך, כי כיון שאין אתנו אלא מלות יורו על ענינים טבעיים ומוגבלים בגבולי הנבראים אי אפשר לדבר בלא מלות אלה, אלא זו מודעא רבה לכל מה שנדרוש ונדבר בענינו יתברך, שאין התארים והמלות המתיחסות לו מתיחסות על צד האמת, אלא על צד ההשאלה, לא זולת, והזהר בזה מאד.
האדון יתברך שמו, כמו שביכלתו הבלתי בעל תכלית ברא הנמצאים הגופניים שרואים עינינו, כן רצה וברא נמצאים אחרים מעולים מכל אלה, בלתי מורגשים ומוחשים מן החושים שלנו. וכמו שנתן לנמצאים הגופניים האלה גבולים מיוחדים וחוקים, כן נתן חוקים אחרים לנמצאים המעולים האלה, כפי מה שגזרה חכמתו היות נאות להם לפי ענינם. ואמנם למה שהוגבל בגבולים הנודעים אצלנו, שהם הגבולים הטבעיים שבהם נרגשים מחושינו, נקרא גופני, ומה ששולל מגבולים אלה נקרא רוחני, וגבוליו וחוקיו כפי מה שראוי לענינו, וכמ"ש.
וצריך שתדע שכמו שבגופנים יש מינים שונים, וכפי התחלף המין כן יתחלפו החוקים המיוחדים
לו, כן ברוחניים ימצאו מינים שונים כולם מן הסוג הרוחני, ובהתחלף המין יתחלפו החוקים אשר להם. אמנם כלל גדול הוא בכל הסוג הרוחני, שאין ענינו ולא גבוליו מושג לנו באמת כמות שהוא, אבל ידענו מציאותם וקצת ענינים מעניניהם, כפי מה שמסרו לנו הנביאים והחכמים ז"ל.
והנה מיני הסוג הזה שלשה. האחד נקרא כחות נבדלים, והשני מלאכים, והשלישי נשמות. הכחות הנבדלים הם נמצאים רוחניים משוללים מגופות, זכים ומעולים מאד, והם היותר קרובים אל שכינתו ית', ועליהם הוא שורה תמיד, ונקראים בשמות כפי מדרגתם: גלגלי הכסא, או אופנים וכיוצא בזה. המלאכים הם נמצאים רוחניים שנבראו לעשות שליחותו של הבורא ית' בכל מה שיחפוץ, והם ממונים כל אחד על ענין מה שמסר לו הרצון העליון, ויש בהם מדרגות שונות זו למטה מזו, וכל מדרגה מהם יש להם חוקים וגבולים כפי מה שנאות להם על פי החכמה העליונה. הנשמות, הן נמצאים רוחניים מעותדים לבא בגופות ולהתחבר בהם, וליקשר בהם קשר גדול, ולהם חוקים פרטיים כפי ענינם וכפי המצבים שלהם, פירוש – כי הנה מצבים שונים נמצאים לנשמות, שהרי יש להן מציאות חוץ לגוף ומציאות בתוך הגוף, והמציאות חוץ לגוף הוא משני מינים, האחד מציאותן טרם היותן בגוף, והשני מציאותן חוץ לגוף אחר שכבר היו בו, וכפי כל המצבים האלה כן נגבלים בגבולים ונעשים עלולים למקרים שונים ומתחלפים, כפי מה שיאות למצב שהן בו. והמלאכים כלם הנה הם משרתיו יתברך עושי דברו, וכל דברי העולם נעשים על ידיהם בין לטוב בין לרע, ומצד זה מתחלקים לשתי כתות, כת הטוב וכת הרע פירוש – הממונים לטובות, בין הטובות הגופניות בין הטובות הנפשיות, והממונים לרעות – הגופניות והנפשיות, והממונים על הרעות נקראים מלאכי חבלה ומזיקין.
עוד מין אחד של נבראים נמצא, שהוא מין אמצעי בין גשמי ורוחני, והיינו שיש בו קצת מגבולי הגשם ועניניו ומשולל מקצתם, ושם המין הזה נקראים שדים, ויש בהם קצת גופניות, אך לא כגופניות שלנו, ויש בהם קצת עניני רוחניות, אך לא כרוחנים ממש. וגם בהם יש מדרגות מדרגות ומינים שונים, וכפי מדרגותיהם כך הם החוקים והגבולים שלהם.
אין לך דבר בעולם התחתון, בין עצם בין מקרה, שלא ימצא כנגדו ענין מה – למעלה בכחות הנבדלים, וכן אין לך דבר למטה שלא יהיו עליו ממונים מכת המלאכים, שמנהיגים אותו ומחדשים בו ענינים ומקרים, כפי מה שיגזור האדון ב"ה. ומה שפועלים העליונים בגשמיים נקראהו השפעה.
כל ההשפעות הבאות מן העליונים לצורך התחתונים עוברות דרך הכוכבים, ונמצאו הכוכבים המשפיעים היותר קרובים לתחתונים, ואולם השפעתם אינה אלא כפי מה שנמשך מהם למעלה.
לכל אלה הרוחניים נתן האדון ב"ה רשות, לפעול בתחתונים פעולות שלא כדרך הטבעי, כשיעוררו אותם התחתונים על ידי אמצעיים ידועים שהוכנו ונתיחדו לזה. אמנם אין בכח שום אחד מהם לעשות כל מה שירצה, אלא לכל אחד יש גבול מה שהוגבל לו, שעד אותו הגבול ובאותם הדרכים בלבד שנמסרו לו, יוכל לפעול אותן הפעולות שנמסרו לו שיפעלם. ויש בדברים האלה דברים מותרים לנו ודברים אסורים לנו, והוא ענין ספר יצירה ומעשה כשפים.